כבר בזמן הלימודים התחיל הורביץ להסדיר ולייעל תהליכים שונים בחברה, שאחד המוצרים הנמכרים ביותר שלה היה עלוקות חיות. הוא היה הראשון שבנה תחשיבי עלויות, שהחליפו את "שיטת האינטואיציה", כהגדרתו, שלפיה עבד המנכ"ל שלו - שהיה גם חמו. הוא גם הכניס למפעל שיטה חדשנית נוספת: בדיקת זמני העבודה בתחנות שונות וייעול הייצור, ובמאמץ רב הצליח לשכנע את המנכ"ל לשכור מהנדס ייצור שינהל את העבודה.
בגיל 24 תיכנן והוציא לפועל עסקה ענקית של אסיא עם לקוחותיה בטורקיה, בסכום דמיוני באותם הימים של מיליון דולר - שההברקה בה היתה בכך שהתמורה במט"ח טורקי, שערכו נשחק, הוחלפה באגוזים שיוצאו לארה"ב. הוא שיכנע את בנק דיסקונט לממן את העסקה וכל המעורבים רשמו רווחים. למעשה, הרווחים מאותו ברטר עלו על כלל הרווחים של אסיא מיצוא בשלוש השנים שלפני כן. בשל גודלו הקטן של שוק התרופות בישראל, הציע הורביץ, בצעד נועז נוסף, לייצא תרופות למדינות אפריקה העניות במקום למדינות המערב. האסטרטגיה הזו והדרך שבה יושמה - הורביץ ועובדיו נסעו ברחבי ניגריה עם כלי רכב מסחריים מלאים בתרופות ומכרו אותן ישירות לנשים אפריקאיות - התגלתה כהברקה. כבר בשנים הראשונות הניבה הפעילות באפריקה רווחים של מאות אלפי לירות לאסיא, ובהמשך נהפכה ליחידה הרווחית ביותר שלה. לאחר מלחמת ששת הימים, עם זאת, היא הוחלפה בפעילות בארה"ב ובאירופה.