"זה היה הרגע המאושר בחיי, אבל אז לא ידעתי זאת."
 
במילים אלה מתחיל הרומן
פרי עטו של אורהאן פאמוק,
חתן פרס נובל לספרות,
מחבר יצירת המופת שמי הוא אדום:
(סיפור רצח ואהבה שמתרחש
במשך תשעה ימים מושלגים
באיסטנבול של המאה השש-עשרה).
ביום אביב נעים בשנת 1975
פוגש קמאל –
בן לאחת המשפחות העשירות באיסטנבול
המיועד להינשא לבת למשפחה
אריסטוקרטית - בפוסון.
זבנית יפהפייה שהיא קרובת משפחה רחוקה.
המפגש הסוער מסתיים
בשבירת טאבו הבתולים.
אהבתו לפוסון מבודדת אותו
מהחברה הגבוהה המתמערבת
וגוררת אותו ל"איסטנבול השנייה",
לרחוב צדדי בשכונה דלה
שבה פוסון מתגוררת עם הוריה,
למסבאות זולות, לבתי מלון קודרים,
לחברה של אנשים קטנים
שמטפחים חלומות גדולים.

קמאל מתרחק אט-אט מהסביבה הטבעית שלו,
מהמסיבות המפוארות,
מהמועדונים היוקרתיים,
מבתי המידות על שפת הבוספורוס
ומטורי הרכילות העסיסיים.
איסטנבול, כור מחצבתו של קמאל ושל הסופר,
בן דמותו, מאוכלסת בנקודות ציון ובדמויות שצצות
בכל פינה ומזכירות לקמאל את פוסון.
הוא הופך לאספן כפייתי של חפצים
המתעדים את סיפור אהבתו,
את השפלתו ואת ציפייתו
לשוב לחברה שממנה הוא בא,
ואלה נשארים איתו
במוזיאון שהוא מקים בלבה של העיר,
על קו הגבול שמפריד את חצייה
המתמערב מחצייה המזרחי.
תרגום מתורכית: משה סביליה-שרון
ע' 527, שנת 2011. 

---

ביקורות 

---

"מאבקה של טורקיה במודרניות מתעורר לחיים באופן מזהיר,
עבור הסופר וגיבור ספרו, כל מקום וכל רגע יפה באיסטנבול
נראים מכוסים בדוק של עצבות. בכך הרומן הזה דומה במידה
רבה ל'שמי הוא אדום', יצירת המופת המתרחשת באיסטנבול
של המאה ה-16" – אובזרוור
 
"בתפילה מכשפת זו לאהבה ולמקום, מזכרות וזכרונות חייבים
לפצות על כל חסרינו ואובדנינו. כמו קאמל, כל מאהב – כמו גם
כל אמן – חייב ללמוד להיות 'רופא אליל הקורא את נשמותיהם
של חפצים'." – אינדיפנדנט
 
מוזיאון התמימות - אהבה על המדף
"השוטטות הבלתי פוסקת ברחובות, במסעדות ובברים
בחיפוש אחרי אהובתו הופכת את איסטנבול עצמה
לאהובתו של הגיבור, שמתמסרת לו ללא הרף"
אלון ליאל , הארץ 20/7/2011

---

אודות המחבר

---

אורהאן פאמוק, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2006,
פאמוק נולד באיסטנבול בשנת 1952, למד אדריכלות
ועיתונאות ובילה תקופות ארוכות באוניברסיטת איווה
ובאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.
ספרי פאמוק זכו להצלחה אדירה,
תורגמו לשפות רבות וקנו ליוצרם כבוד ומוניטין גם יחד.
כיום הוא נחשב לבכיר הסופרים הטורקים.
העיתון הבריטי "הגארדיאן" כלל אותו ברשימת עשרים ואחד
הסופרים החשובים ביותר במאה ה-21,
והמגזין האמריקני "טיים" בחר בו כאחד ממאה אנשים
בעלי השפעה על העולם ב- 2006.
שמו אף הוזכר כמועמד לפרס נובל לספרות,
ובאוקטובר 2005 נפוצו שמועות שהוועדה עמדה להעניק לו
את הפרס באותה שנה, אך בגלל רגישות פוליטית
סביב משפטו בטורקיה בעוון "השמצת הזהות הטורקית"
הוחלט לפסוח עליו.
הפרס הוענק לפאמוק שנה אחר כך, ב-2006.
נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2008.
מספריו: "הבית הדומם" (1983), "המבצר הלבן" (1985),
"הספר השחור" (1990) "חיים חדשים" (1995)
"שמי הוא אדום" (1998) "שלג" (2002)
"איסטנבול- זכרונות ילדות" (2005),
ו"מוזיאון התמימות" (2008).