דורטומה - ספרים מומלצים, עכשיו במבצע! - המציאות הנסתרת / בריאן גרין - פרק ראשון

 
לגרום לדברים לקרות דיויד אלן
הקוסם מארץ עוץ ל פרנק באום שמעוני
 

הסוד רונדה בירן
 

איך לא למות דר מייקל גרגר
 
הקליקו לפרטים הקליקו לפרטים הקליקו לפרטים הקליקו לפרטים  
       
         
דף הבית >> פרקים ראשונים >> המציאות הנסתרת / בריאן גרין - פרק ראשון
 
| מבוא |
אם הדבר היה מוטל בספק כלשהו בפרוס המאה העשרים, הנה בפרוס המאה העשרים ואחת זוהי מסקנה שאין עליה עוררין: במה שנוגע לחשיפת טבעה האמיתי של המציאות, ההתנסות השכיחה מוליכה אותנו שולל. ואם נתעמק מעט בדבר, איננו צריכים להיות מופתעים יותר מדי.
בימים שאבות אבותינו ליקטו גרגרים ביערות וצדו חיות בסוואנות, היכולת לחשב את התנהגותו הקוונטית של האלקטרון או לעמוד על ההשלכות הקוסמולוגיות של חורים שחורים לא הייתה מעניקה להם יתרון של ממש במלחמת הקיום. אבל אין ספק שמוחם הגדול מהרגיל העניק גם העניק להם יתרון כזה, ועם צמיחת הכישורים האינטלקטואליים שלנו, צמחה גם יכולתנו להתעמק יותר בהבנת הסובב אותנו.
אחדים מבני מיננו בנו מכשירים להרחבת כוח ההבחנה של חושינו; אחרים נעשו מיומנים בשימוש במתודה שיטתית לזיהוי תבניות ולייצוגן - המתימטיקה. בעזרת הכלים האלו התחלנו להבחין בדברים המצויים מאחורי מראית־העין היומיומית.
מה שראינו, בזמנים שחלפו מאז, חִייב אותנו לעשות שינויים גורפים בתמונת הקוסמוס שיצרנו לעצמנו. הודות לתובנה הפיסיקלית ולדקדקנות המתימטית, בהנחיית הניסוי והתצפית ובאישורם, הוברר לנו כי רפרטואר ההתנהגויות של המרחב, הזמן, החומר והאנרגיה שונה בתכלית מכל מה שראה במישרין מי מאיתנו. וכיום, ההתעמקות הנוקבת בתגליות האלה ובדומותיהן מוליכה אותנו לעֵבר מה שאולי עתיד להתגלות כמהפך הבא בהבנתנו: האפשרות שיקומנו אינו היקום היחיד. ספר זה חוקר את האפשרות הזאת.
בכתיבת המציאות הנסתרת, אינני דורש מאת הקוראים שום בקיאות בפיסיקה או במתימטיקה. תחת זאת, כמו בספרי הקודמים, אני משתמש במטאפורות ובאנלוגיות, משובצות בסיפורים מן ההיסטוריה של המדע, כדי לספק תיאור נגיש לכול של אחדות מהתובנות המוזרות ביותר של הפיסיקה המודרנית, שיתגלו גם כמאלפות ביותר, אם יתברר שיש בהן ממש.
רבים מהמושגים שאעסוק בהם יחייבו את הקוראים לנטוש דרכי חשיבה מוכרות ונוחות ולפלוש בעוז אל ממלכות לא־נודעות ולא־צפויות של המציאות. המסע הזה מרתק שבעתיים, וקל להבנה שבעתיים, הודות לנפתולי הדרך שהלכו בה המדענים בפריצותיהם אל הממלכות האלה.
מבין הנפתולים הללו, בחרתי בשיקול דעת את אלה שיעניקו תבליט לנוף הרעיונות המשתרע, על פסגותיו ועל עמקיו, מן היומיומי אל הזר והמוזר.
בשונה מגישתי בספרי הקודמים, לא כללתי כאן פרקי הקדמה המפתחים בשיטתיות את חומר הרקע, כגון תורת היחסות הפרטית והכללית או מכניקת הקוונטים. תחת זאת הצגתי ברוב המקרים חלקים מהנושאים הללו, כמידת הצורך ותו לא; היכן שחשבתי, במקומות שונים, כי יש צורך בפיתוח קצת יותר מלא על־ מנת להבטיח שהספר יעמוד ברשות עצמו, הזהרתי את הקוראים המנוסים וציינתי למענם את הקטעים שיוכלו לפסוח עליהם בלי חשש.
לעומת זאת, העמודים האחרונים של כמה פרקים גולשים לדיון מעמיק יותר בחומר, ואחדים מהקוראים עלולים להתקשות בהם. בהגיעי לחלקים כאלה, הצעתי לקוראים הפחות מנוסים תקציר חטוף, ולצדו הצעה לדלג קדימה בלי חשש מפני אובדן הרציפות. ועם כל זאת, אני מפציר בכולכם להמשיך ולקרוא את החלקים הללו, עד כמה שיעמדו לכם סבלנותכם והתעניינותכם. אולי התיאורים הללו סבוכים יותר מהרגיל, אבל החומר כתוב למען הקהל הרחב, ולכן הדרישה המקדימה היחידה מהניגשים אליו היא כוח התמדה.
ההערות שבסוף הספר, לעומת זאת, הן עניין שונה לגמרי. הקוראים הטירונים יכולים להתעלם מהן מכול וכול; הקוראים המנוסים יותר ימצאו בהערות אלה הבהרות או הרחבות שנראו לי חשובות, אבל כבדות מכדי שאוכל להעמיס אותן על הפרקים עצמם. רבות מההערות הללו מיועדות לקוראים בעלי הכשרה פורמלית כלשהי במתימטיקה או בפיסיקה.
פרק 1 | גבולות המציאות, על יקומים מקבילים 
אילו עיטרה את חדרי מראה אחת ויחידה בימי ילדותי, אזי חלומות הנעורים שלי היו שונים לגמרי. אבל היו בו שתי מראות. ומדי בוקר, כשפתחתי את הארון כדי להוציא בגדים, המראה הקבועה בצד הפנימי של דלתו התייצבה מול זו שהייתה תלויה על הקיר, וכך נוצרה סדרה אינסופית־למראה של בבואות של כל מה שנמצא בין השתיים.
זה הִפּנט אותי. נהניתי לראות בבואות מאכלסות בזו אחר זו את מישורי הזכוכית המקבילים, ומרחיקות עד היכן שיכולה העין לראותן. כאשר נעו הבבואות, נעו כולן בבת־אחת, עד כמה שיכולתי לראות - אבל זו, ידעתי, אינה אלא מגבלה של התפיסה האנושית. כבר בילדותי למדתי שמהירות האור סופית. וכך הייתי צופה, בעיני רוחי, במסעות ההלוך־ושוב הללו של האור. ניד ראשי, תנועת ידי, הִכּו הדים דוממים בין מראה למראה, וכל בבואה משתקפת דחקה את הבאה אחריה.
לפעמים דמיינתי לעצמי איזה אני סרבן, הרחק לאורך הטור, המסרב לנהוג ככל השאר, משבש את הרצף האחיד ויוצר מציאות חדשה שמשפיעה על הבאות אחריה. בשעות בטלות בבית הספר הייתי חושב לפעמים על האור שהקרנתי באותו בוקר, הממשיך לדלג עד־בלי־די בין המראות, והייתי מצטרף אל אחד האני'ים המשתקפים שלי ונכנס לעולם מקביל דמיוני, בנוי מאור ופועל מכוח הפנטסיה.
אין צורך לומר שבבואות משתקפות, אין להן רצון משל עצמן. אבל משוגות הדמיון הילדותיות הללו, הגדושות במציאויות מקבילות דמיוניות, פורטות על מיתר שחשיבותו הולכת וגדלה במדע של ימינו - אפשרות הימצאותם של עולמות מעבר לזה שאנו מכירים. ספר זה חוקר את האפשרויות הללו, ויוצא למסע מפוכח בנבכי המדע של יקומים מקבילים.
יקום ויקומים
היו ימים שהמילה "יקום" התפרשה כ"כל אשר קיים". הכול בכול מכול כול. המחשבה על יותר מיקום אחד, יותר מ"הכול" אחד, נראתה כסתירה מטבע ברייתה. אבל התפתחויות תיאורטיות רבות ושונות הטילו בהדרגה סייגים על הפרשנות הזאת של "היקום". כיום, משמעות המילה תלויה בהקשרהּ.
לפעמים "יקום" עדיין מציין את הכול בכול מכול כול. לפעמים מתייחסת מילה זו רק לאותם חלקים של "הכול" שאנשים כמוכם וכמוני יכולים להשיג, עקרונית, גישה כלשהי אליהם. ולפעמים היא חלה על ממלכות נפרדות, כאלה שאינן נגישות לנו בחלקן או במלואן, ארעית או לצמיתות; במובן זה, המילה "יקום" מציגה את היקום שלנו רק כאיבר אחד באוסף גדול, אולי אינסופי, של איברים.
עם הדחתה מגדולתה, המילה "יקום" פינתה את מקומה למונחים אחרים המביעים את היריעה הרחבה ביותר שעליה ניתן לצייר את המציאות בכללותה. עולמות מקבילים או יקומים מקבילים או ריבוי יקומים או יקומים חלופיים או מטא־יקום, מגא־יקום או רב־יקום - כל אלה הם שמות נרדפים, אחדות מהמילים המרובות המשמשות אותנו כדי לחבוק לא רק את יקומנו, אלא גם מִגוון שלם של יקומים שאולי קיימים אף הם.
כפי שבוודאי הבחנתם, המונחים האלה מעורפלים במקצת. מה בדיוק מהווה עולם, או יקום? אילו אמות־מידה מבדילות בין ממלכות שהן חלקים מובחנים של יקום יחיד, לבין אלה שיש לסווגן כיקומים ברשות עצמם? אולי יבוא יום שבו תבשיל הבנתנו את ריבוי היקומים במידה הדרושה כדי לתת תשובות לשאלות אלה. לפי שעה נחמוק מההתמודדות עם הגדרות מופשטות, וננקוט את הגישה המפורסמת שנקט השופט העליון האמריקאי פּוֹטֶר סטיוארט בבואו להגדיר פורנוגרפיה. בעת שבית המשפט העליון התקשה לספק אמת־מידה חד־משמעית, הצהיר סטיוארט: "אני מזהה אותה כשאני רואה אותה." אחרי ככלות הכול, כינוי תחום זה א
ו אחר בשם "יקום מקביל" הוא עניין לשוני גרידא. מה שחשוב, מה שנמצא בלב לבו של התחום, הוא זה: האם יש ממלכות המערערות על המוסכמות, משום שמשתמע מהן כי מה שנחשב בעינינו זמן כה רב כיקום האחד והיחיד, אינו אלא רכיב אחד של מציאות הרבה יותר מפוארת, ואולי הרבה יותר מוזרה, הנסתרת מעינינו ברובה.
זנים של יקומים מקבילים 
עובדה מדהימה (ואחת הסיבות שהניעו אותי לכתוב את הספר הזה) היא שרבות מההתפתחויות החשובות בפיסיקה התיאורטית הבסיסית - הפיסיקה היחסותית, פיסיקת הקוונטים, הפיסיקה הקוסמולוגית, הפיסיקה המאוחדת, הפיסיקה החישובית - מוליכות אותנו לדיונים בזן זה או אחר של יקומים מקבילים. ואכן, הפרקים הבאים מתארים קשת נראטיבית העוברת דרך תשע וריאציות על נושא הרב־יקום.
כל אחת מהן רואה את יקומנו כחלק משלם גדול יותר במידה בל־תשוער, אבל יש שוני גמור בצביון שנותנת כל אחת מהן לשלם הזה ולטיבם של היקומים שהם איבריו. באחדות מפרידים מרחקים כבירים של מרחב וזמן בינינו לבין היקומים המקבילים; באחרות הם מרחפים במרחק של מילימטרים מאיתנו; ועוד במקרים אחרים, עצם הרעיון שיש להם מקום הימצאות מתגלה כקרתני ונטול־משמעות.
שלל דומה של אפשרויות מתגלה בבואנו לעיין בחוקים המושלים ביקומים המקבילים. באחדים, החוקים זהים לשלנו; באחרים, הם נראים שונים אבל יש להם מורשת משותפת; ועוד במקרים אחרים, לחוקים יש צורה ומבנה שאינם דומים במאומה לכל דבר שפגשנו מעודנו. ענווה והתרגשות מתעוררות כאחת בלבו של המבקש לדמות לעצמו עד כמה רחבה היא יריעת המציאות.
מקצת הגיחות המדעיות הראשונות לעולמות המקבילים נולדו בשנות החמישים של המאה העשרים, כשתהו חוקרים על היבטיה של מכניקת הקוונטים, התיאוריה שפותחה כדי להסביר תופעות המתרחשות בתחום המיקרוסקופי של אטומים וחלקיקים תת־אטומיים. מכניקת הקוונטים ניפצה את דפוסי המסגרת הקודמת - המכניקה הקלסית - כאשר קבעה כי ניבויי המדע הם הסתברותיים בהכרח.
אנו יכולים לנבא את הסיכויים לקבלת תוצאה מסוימת ואנו יכולים לנבא את סיכוייה של תוצאה אחרת, אבל לרוב איננו יכולים לנבא איזו מהן תתממש בפועל. החריגה הידועה והמפורסמת הזאת ממאות שנים של חשיבה מדעית הייתה מפתיעה די והותר, אבל יש היבט תמוה עוד יותר של תורת הקוונטים, שלא זכה לפרסום כה גדול.
אחרי עשרות שנים של התעמקות במכניקת הקוונטים, ואחרי צבירת שפע של נתונים שאימתו את ניבוייה ההסתברותיים, עדיין לא עלה בידי שום איש להסביר למה רק אחת מהתוצאות האפשריות המרובות של מצב נתון מתממשת בפועל. כשאנו עושים ניסויים, כשאנו צופים בעולם, כולנו מסכימים בינינו שאנו רואים לפנינו מציאות יחידה ומסוימת. אבל גם כיום, יותר ממאה שנה אחרי פרוץ המהפכה הקוונטית, אין תמימות דעים בקהילת הפיסיקאים העולמית בשאלה כיצד מתיישבת עובדה בסיסית זו עם ניסוחה המתימטי של התיאוריה.
במרוצת השנים הוליד הפער החשוב הזה בהבנתנו הצעות יצירתיות רבות, אבל המדהימה ביותר מביניהן הייתה דווקא אחת הראשונות. ייתכן, גָרסה הצעה זו, שיש פגם ברעיון המקובל הקובע כי לכל ניסוי נתון יש תוצאה אחת ויחידה.
התשתית המתימטית של מכניקת הקוונטים - או לפחות אחת מהדרכים שהוצעו להבנת המתימטיקה הזאת - רומזת כי כל התוצאות האפשריות מתממשות, וכל אחת מהן שוכנת ביקום נפרד משלה. אם חישוב קוונטי מנבא כי חלקיק יכול להיות כאן או יכול להיות שם, אזי ביקום אחד הוא אכן נמצא כאן, וביקום אחר הוא אכן נמצא שם. ובכל אחד מהיקומים האלה יש עותקים שלכם, הצופים בתוצאה זו או באחרת וחושבים - בשוגג - שהמציאות שלהם היא המציאות היחידה.
כאשר אתם מבינים כי מכניקת הקוונטים שוכנת ביסוד כל התהליכים הפיסיקליים, החל בהיתוך אטומים בשמש וכלה בירי העצבי שממנו בנויה המחשבה, נקל לעמוד על ההשלכות מרחיקות־הלכת של ההצעה הזאת. היא אומרת כי "הדרך שבה לא הלכנו", כלשונו של המשורר רוברט פרוסט, אינה קיימת: הלכנו בכולן. אבל כל דרך כזאת - כל מציאות - נסתרת מכל השאר.
זוהי גישת ריבוי העולמות למכניקת הקוונטים, גישה מפתה שעוררה התעניינות רבה בעשרות השנים האחרונות. אבל החקירה הראתה כי זוהי מסגרת סבוכה ורבת־ מעקשים (כפי שיתואר בפרק )8(; ולכן, אחרי יותר מחמישים שנה של טיפולים, הצעה זו עדיין שנויה במחלוקת כיום. אחדים מהעוסקים בפיסיקת הקוונטים טוענים שהיא כבר הוּכחה כנכונה, ואילו אחרים טוענים - במידה שווה של ביטחון - כי תשתיתה המתימטית אינה מוצקה די הצורך.
חרף ספקותיהם של המדענים, גרסה מוקדמת זו של יקומים מקבילים פרטה על נימות הארצות הנפרדות או ההיסטוריות החלופיות שבאו לכלל ביטוי מרובה בספרות, בטלוויזיה ובקולנוע, ברוח יצירתית שעדיין מנשבת כיום. (בין האהובים עלי מימי ילדותי הייתי מונה את הקוסם מארץ עוץ של באום, את אלו חיים נפלאים של קפרה, את הפרק של מסע בין כוכבים, "העיר בפאתי הנצח", את "גן השבילים המתפצלים" של בורחס, ומימים מאוחרים יותר, את דלתות מסתובבות של הויט ואת ראן לולה ראן של טיקוור.)
במשותף, היצירות האלה של התרבות הפופולרית, ורבות אחרות, סייעו להתבססותו של מושג המציאויות המקבילות ברוח הזמנים, ויש לזקוף לזכותן חלק ניכר מהתעניינותו המרותקת של הציבור הרחב בנושא זה. אבל מכניקת הקוונטים היא רק אחת מהדרכים המרובות שבהן מגיח מושג היקומים המקבילים מתוך הפיסיקה המודרנית. ובעצם, לא זו תהיה הדרך הראשונה שאני עומד לדון בה.
בפרק 2 אעלה על נתיב שונה ליקומים מקבילים, שאולי הוא הפשוט מכול. כפי שאַראה, אם המרחב משתרע למרחקים אינסופיים - טענה העולה בקנה אחד עם כל התצפיות, ומהווה חלק מהמודל הקוסמולוגי המקובל על פיסיקאים ואסטרונומים רבים - אזי חייבות להיות אי־שם (רחוק מאוד אי־שם, מן הסתם) ממלכות שבהן עותקים שלכם ושלי מתקיימים בגרסאות חלופיות של המציאות שאנו חוֹוים כאן.
פרק 3 יעמיק עוד יותר אל נבכי הקוסמולוגיה: תיאוריית התפיחה (אינפלציה) - הגישה היוצאת מתוך הנחה בדבר התפרצות אדירה של התפשטות מרחבית על־מהירה ברגעיו הראשונים של היקום - מפיקה גרסת עולמות מקבילים משלה. אם נכונה תיאוריה זו (והתצפיות האסטרונומיות המשוכללות ביותר רומזות שאכן היא נכונה), אזי ייתכן שההתפרצות אשר יצרה את אזור המרחב שלנו לא הייתה יחידה במינה.
תחת זאת, אפשר שבעצם הרגע הזה, התפשטות תפיחתית בתחומים רחוקים מולידה יקום על־גבי יקום, ואולי יימשך הדבר לנצח נצחים. יתר־על־כן, כל אחד מיקומי הבלון הללו משתרע לאינסוף במרחב, ולפיכך חזקה עליו שהוא מכיל את היקומים המקבילים הרבים לאינסוף שנפגוש בפרק 2.
בפרק 4 תוליך אותנו דרכנו אל תורת המיתרים. אחרי סקירה קצרה של עיקריה, אמסור דוח מצב על גישה זו לאיחוד כל חוקי הטבע.
על יסוד הסקירה הכללית הזאת נעמוד בפרקים 5 ו־ 6 על התפתחויות הזמן האחרון בתורת המיתרים, שמתוכן עולים שלושה סוגים חדשים של יקומים מקבילים. אחד הוא תרחיש עולם הרוּמית של תורת המיתרים, המניח כי יקומנו הוא אחד מבין ה"אריחים" הרבים מאוד, לפחות להלכה, המרחפים במרחב גבה־ממדי, בדומה מאוד לפרוסת לחם בתוך כיכר קוסמית גדולה ממנה בהרבה.
אם ישחק לנו המזל, גישה זו עשויה לספק חתימה נצפית במאיץ הגדול להתנגשויות הדרונים בז'נבה שבשווייצריה, כבר בעתיד הלא־רחוק. זן שני נובע מעולמות רוּמית המתנגשים זה בזה, התנגשות שבה נמחה כל המצוי בהם ונוצרת התחלה חדשה בכל אחד מהם, כמין מפץ גדול חדש ולוהט.
הדבר דומה לספיקת שתי כפות ידיים ענקיות, ועשוי להתרחש פעם אחר פעם - רוּמיות יכולות להתנגש, להיהדף זו מעל זו, למשוך זו את זו בכוח הכבידה ולהתנגש שוב, בתהליך מחזורי היוצר יקומים שהם מקבילים לא במרחב אלא בזמן. תרחיש שלישי הוא "נוף" תורת המיתרים, המבוסס על המספר הענקי של צורות וגדלים שיש לממדים המרחביים הנוספים המתחייבים מתיאוריה זו.
כפי שנראה בבוא הזמן, במחובר עם הרב־יקום התפיחתי, נוף המיתרים מצביע על אוסף ענקי של יקומים, שבו מתממשת כל מתכונת אפשרית של הממדים הנוספים.
בפרק 6 נתמקד באור ששופכים עיונים אלה על אחת מתוצאות התצפית המפתיעות ביותר של המאה שעברה: דומה שהמרחב חדור כולו באנרגיה אחידה, פזורה, וייתכן מאוד שזוהי גרסה של הקבוע הקוסמולוגי הידוע לשמצה של איינשטיין. תצפית זו מספקת את הכוח המניע לחלק ניכר ממחקרי הזמן האחרון
ביקומים מקבילים, ואחראית לאחד הוויכוחים המשולהבים ביותר של עשרות השנים האחרונות, על צביונו של הסבר מדעי קביל. פרק 7 מוסיף ומפתח את הנושא בכך שהוא שואל, ביתר הרחבה, האם עיון ביקומים שמעבר לשלנו ראוי להיחשב ענף של המדע. האם אנו יכולים להעמיד רעיונות כאלה למבחן? אם אנו מסתמכים עליהם בפתרון בעיות תלויות ועומדות, האם זהו צעד קדימה, או שמא אנו רק מטאטאים את הבעיות אל מתחת לשטיח קוסמי שהוא, מה נוח ומה נעים, בלתי־ נגיש לצמיתות? שאפתי לחשוף כאן את עיקריהן של נקודות־הראות המתנגשות, אבל גם הטעמתי את עמדתי שלי, שלפיה - בתנאים מפורשים מסוימים - יקומים מקבילים משתייכים חד וחלק לתחום שיפוטו של המדע.
מכניקת הקוונטים, עם גרסת ריבוי העולמות שלה ליקומים מקבילים, היא נושאו של פרק 8. אזכיר בקצרה את סממניה החיוניים של מכניקת הקוונטים, ומיד אעבור להתמקד בבעיה החריפה ביותר שלה: איך מחלצים תוצאות מפורשות מתוך תיאוריה שהפרדיגמה הבסיסית שלה מאפשרת את קיומן של מציאויות שונות - וסותרות הדדית - זו לצד זו, בתוך אובך הסתברותי חסר צורה, אבל מדויק מבחינה מתימטית. עקב בצד אגודל, אני עומד להוליך אתכם בנפתולי החשיבה החותרת, בחיפושיה אחר תשובה, לעגן את המציאות הקוונטית בשפע העולמות המקבילים שלה עצמה.
פרק 9 יוליך אותנו הלאה למעמקי המציאות הקוונטית, לקראת מה שנראית לי כגרסה המשונה ביותר מבין כל הצעות היקומים המקבילים. זוהי הצעה שהתפתחה בהדרגה במשך יותר משלושים שנה של עיונים תיאורטיים בתכונותיהם הקוונטיות של חורים שחורים.
עבודה זו הגיעה לשיא בעשור שעבר, בדמות תוצאה מדהימה שמספקת תורת המיתרים, והיא זו: כל אשר אנו חוֹוים אינו אלא, הפלא ופלא, היטל הולוגרפי של תהליכים המתנהלים במשטח מרוחק כלשהו המקיף אותנו סביב־סביב. אתם יכולים לצבוט את עצמכם, ותרגישו שהצביטה ממשית היא; אבל בכל זאת, היא רק בבואת ראי של תהליך מקביל המתרחש במציאות שונה ורחוקה.
לבסוף, בפרק 10 , תתפוס את מרכז הבימה אפשרות דמיונית עוד יותר: יקומים מלאכותיים. על סדר יומנו תעמוד קודם כול השאלה האם חוקי הפיסיקה מעניקים לנו את היכולת לברוא יקומים חדשים. מכאן נפנה ליקומים שנבראו לא בחומרה אלא בתוכנה - יקומים שאפשר להַדמוֹת אותם במחשב על־מתקדם - ונברר האם אנו רשאים להיות סמוכים ובטוחים שאין אנו חיים כרגע בהדמיה של מישהו או של משהו אחר.
הדבר יוליך אותנו להצעת היקומים המקבילים הכי פרועה שבנמצא, מבית מדרשה של קהילת הפילוסופים: כל יקום אפשרי מתממש אי־שם בתוך רב־ יקום שהוא בלי ספק הגדול והמפואר מכול. מטבע הדברים, דיון זה גולש לשאלות על תפקידה של המתימטיקה בחשיפת תעלומות המדע, ובסופו של דבר, על יכולתנו (או אי־יכולתנו) לזכות בהבנה הולכת ומעמיקה בהתמדה של המציאות.
הסדר הקוסמי 
העיסוק ביקומים מקבילים הוא עניין ספקולטיבי ביותר. שום ניסוי או תצפית לא הוכיחו לנו בעליל כי גרסה כלשהי של הרעיון הכללי מתממשת בטבע. כיוון שכך, מטרתי בכתיבת הספר הזה אינה לשכנע אתכם שאנחנו חלק מרב־יקום. אני עצמי איני יכול להשתכנע - וביתר הכללה, ראוי ששום איש לא יוכל להשתכנע - מכל דבר שאינו מסתמך על נתונים מוצקים. ועם זאת, בעיני, מוזרה ומרתקת היא העובדה שהתפתחויות רבות מספור בפיסיקה, אם אך משליכים אותן קדימה למרחק רב די הצורך, מגיעות בסופו של דבר לווריאציה זו או אחרת על נושא היקומים המקבילים.
אין זאת כאילו הפיסיקאים עומדים הכן עם רשתות רב־יקום בידיהם, ומנסים ללכוד בהן כל תיאוריה חולפת שאולי אפשר לשבץ אותה, בקלות או בדוחק, בפרדיגמת היקומים המקבילים. תחת זאת, כל הצעות היקומים המקבילים שאנו עומדים לעסוק בהן ברצינות נובעות - בלא שנתבקשו - מהמתימטיקה של תיאוריות שפותחו להסברת נתונים ותצפיות מן השורה.
מטרתי, אם כן, היא לחשוף בבהירות ובצמצום את השלבים האינטלקטואליים ואת שרשרת התובנות התיאורטיות שהוליכו את הפיסיקאים, אחרי צאתם מתוך מגוון גדול של נקודות־השקפה, לעיון באפשרות שיקומנו הוא אחד מני רבים.
אני מבקש להקנות לכם את תחושת הדרך הטבעית שבה מוליכות החקירות המדעיות של זמננו - הן, ולא פנטסיות שלוחות־רסן כמו חזיונות המראָה של ימי ילדותי - אל האפשרות המדהימה הזאת. אני מבקש להראות איך הבחנות מסוימות, סתומות מכל בחינה אחרת, עשויות להתגלות כמובנות היטב במסגרת זו או אחרת של חשיבת היקומים המקבילים; בה בעת אתאר את השאלות החיוניות שטרם יושבו, ולפיכך הן מונעות בעד הגישה ההסברתית הזאת מלהתגשם במלואה.
אני מקווה שכאשר תניחו את הספר מידיכם, תחושתכם בדבר מה שיכול להיות - הבנתכם מדוע ייתכן הדבר שגבולות המציאות יותוו מחדש בבוא היום, לאור התפתחויות מדעיות המתנהלות כעת - תהיה הרבה יותר עשירה ומגוונת.
יש הנרתעים מפני רעיון העולמות המקבילים; בראייתם של אחדים, אם אנחנו חלק מרב־יקום, הרי שמקומנו בקוסמוס ומשמעות קיומנו חשובים כקליפת השום. אני רואה זאת אחרת.
איני מייחס שום ערך למדידת חשיבותנו על־פי שכיחותנו היחסית. אדרבה, הסיפוק שבהיותנו יצורי אנוש, הריגוש שבהיותנו חלק מהמפעל המדעי, נובעים מיכולתנו להשתמש בחשיבה אנליטית לגישור על מרחקים כבירים, לתור את המרחב החיצוני ואת הפנימי, ואולי - אם מקצת הרעיונות שנפגוש בספר זה יתגלו כנכונים - אפילו לצאת אל מעבר ליקומנו.
בעיני, עומק הבנתנו, כפי שנרכשה מנקודת התצפית הבודדה שלנו בדומייה השחורה משחור של קוסמוס קר ומטיל אימה, היא המהדהדת בכל יריעת המציאות ומעידה על בואנו.


 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
[
אודות] [מדיניות פרטיות] [תנאי שימוש] [עזרה]
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 [Top]  [Add to Favorites]  [Site Map]  


שירות לקוחות 03-7920100 דואל: info@dortome.com
מרכז לוגיסטי: אזה"ת כפר קאסם אצל ליאור שרף שיווק והפצה בע"מ
כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 12946 הרצליה 4673327

 
לייבסיטי - בניית אתרים