תרגום לרומן פורטוגלי המשרטט תמונה רגישה ומעודנת של הגיל השלישי,
פרי עטו של הבולט מבין סופרי הדור החדש של פורטוגל וחתן פרס ז'וזה סאראמאגו.
זמן קצר לאחר מותה של אשתו-אהובתו
נאלץ אנטוניו סילבה בן ה-84 להיפרד מביתו
משכבר הימים ולהשתכן בבית האבות "הגיל השמח".
הזעם שמאפיין את ימיו הראשונים שם
מתחלף אט-אט בהשלמה.
הוא רוכש לעצמו ידידים, מעין משפחה אלטרנטיבית,
ברית של גלמודים שממתינים למותם על אי בודד.
בתוך המלנכוליה המורבידית השורה על אותה תחנה
אחרונה שלפני המוות, במעון הקשישים
בעל השם האירוני, מבצבצים רגעים של הומור
ושובבות ילדותית-כמעט ומתעצב מארג של דמויות
רבות-קסם וחיוניות (למרות היותן על ספו של המוות),
שובות לב (למרות רפיונן) וצלולות מחשבה
(למרות הדמנציה שלהן).
השעות שהם מבלים יחד משכיחות במעט
את הזיכרונות, שמכווצים את הלב
מצער יותר משהם ממלאים אותו בשמחה.
קשה שלא להישבות ביופיו ובחריפותו
של המכונה לייצור ספרדים,
ספר על עדנת החיים ועל יופיים,
המציג תמונה ענוגה ורגישה של הזִקנה.
זוהי הרפתקה – טרגית ואירונית בעת ובעונה אחת –
של בגרות מסוג אחר, של סוג שונה של תודעה,
שמתוכה, על סף מותם, חווים הגיבורים
את חייהם מחדש כחלק מן ההיסטוריה
של האנושות כולה.
תרגום מפורטוגזית: אראלה טלנברג לרר
ע' 247, שנת הוצאה 2013.
אודות המחבר
ולְטֶר הוּגוֹ מַאֵי הוא סופר, זמר ואמן פלסטי,
והבולט מבין סופרי הדור החדש של פורטוגל.
הוא יליד 1971 ונחשב לאחד הסופרים המוערכים
והמצליחים בארצו.
פרסם עד כה שישה רומנים וכן ספרי שירה רבים.
בשנת 2007 זכה בפרס ז'וזה סאראמאגו היוקרתי.
במעמד הענקת הפרס כינה הסופר המנוח
את מאי "צונאמי ספרותי",
והעיד כי הקריאה בספריו שקולה
ל"התבוננות בלידה מחדש של הספרות הפורטוגלית".
המכונה לייצור ספרדים היה לרב-מכר גדול בפורטוגל
וזכה לביקורות מהללות.
