"ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה.
נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה.
זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג,
שמקורה בידיעה שסוף־סוף
אתה דפוק וזרוק באמת."
 
ביצירת מופת זו, הנודעת בתיאורי העוני
הריאליסטיים וחסרי הסנטימנטים שבה,
אורוול מספר את הרפתקאותיו
של סופר בריטי חסר פרוטה
שמוצא את עצמו בלבן החולה
של שתי בירות אירופיות גדולות.
כשוטף כלים בפריז,
הוא מתאר בפירוט חי את הזוועות
במטבחיהן של מסעדות צרפתיות.
בלונדון הוא מתוודע
לעולם טורד המנוחה של
חסרי הבית הסובלים חרפת רעב.
דפוק וזרוק בפריז ובלונדון,
הרואה אור בעברית בתרגום חדש,
הוא מסמך נדיר ובלתי נשכח
המתאר את מעגל העוני המנַוֵול 
והמשחית שאין להיחלץ ממנו,
ומנציח את קורבנותיה
של החברה המודרנית שלנו.
 
כתב היד של הספר נדחה
על ידי כמה וכמה הוצאות ספרים,
עד שהגיע לידי ויקטור גולאנץ,
המו"ל הבולט בשמאל הרדיקלי באנגליה.
גולאנץ הסכים לפרסמו
בתנאי שיוצאו ממנו הגידופים
וניבולי הפה, ששום מו"ל
לא היה יכול להביאם לדפוס בעת
ההיא בלי להסתכן במאסר.
הספר ראה אור ב־1933
וזכה לביקורות מהללות.
 
תרגום מאנגלית: סמדר מילוא
שנת הוצאה 2010

---

אודות המחבר

---

אֵריק ארתור בלייר,
שנודע בשם העט ג'ורג' אורוול,
נולד בהודו ב־1903,
ובהיותו בן שנה עקרה משפחתו לאנגליה.
שירת במשטרה הבריטית האימפריאלית
בבורמה ועבד כשוטף כלים,
כמורה וכמוכר ספרים
לפני שהצטרף לכוחות הצבא הרפובליקני
במלחמת האזרחים בספרד (מחווה לקטלוניה).
במלחמת העולם השנייה
הפיק לבי־בי־סי תוכניות ששודרו להודו
ולאחר מכן שימש כתב של "אובזרוור". 
בשנת 1945 התפרסמה האלגוריה הפוליטית 
שלו חוות החיות, וזו לצד הרומן העתידני שלו
1984 (1949) הם שהקנו לו את פרסומו העולמי.
ג'ורג' אורוול מת משחפת ב־1950,
והוא בן ארבעים ושבע בלבד.

---

ביקורות

---

"סופר שצריכים - וחייבים - להכיר מחדש בכל גיל."
אייריש טיימס
 
"נביא שחשב על הלא־ייאמן ואמר את מה שאין
להעלותו על דל שפתיים, גם כאשר פגע בכך
במחשבה הקונוונציונלית." - דיילי אקספרס
 
"אחד הסופרים האנגלים המשפיעים ביותר במאה העשרים."
אובזרוור
 
"העין התמימה של אורוול היתה לעתים קרובות
מהירת תפיסה באופן הרסני...
אדם שצפה בעולמו בהשתאות וכתב בדיוק
את מה שראה, בפרוזה מעוררת הערצה."
איוונינג סטנדרד.